פרשות על מלכים א ח:יח

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־דָּוִ֣ד אָבִ֔י יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר הָיָה֙ עִם־לְבָ֣בְךָ֔ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לִשְׁמִ֑י הֱטִיבֹ֔תָ כִּ֥י הָיָ֖ה עִם־לְבָבֶֽךָ׃

משך חכמה

בהפטרה. אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך רק אתה לא תבנה הבית. הענין עפ"י מה דביארתי בדרוש במק"א, דסובר ר"ח וטעמו פרשתי דשמוני בניך כחולדה הדרה בעיקרי בתים, שהשכינה שורה בתכלית ההעלם כדאיתא בזוה"ק דינקא באשמורה ג' דזהו התגלות, עד שיופיע אור ד' לעין כל, בב"א, ובמות אסורין דהא בהעלם קדוש הבית כמו שהיה והבן. וטעמו נראה, דידוע מה שדרשו רז"ל על הפסוק טבעו בארץ שעריה שהשערים המה מעשי ידיו של דוד, ולכך לא שלטו בהם אויבים, ולכן במחשבה היה קבוע בלבו לבנות הבית, ושלכן נשאר הקדושה קיימת לעולם עולמים בתכלית ההעלם בחינת המחשבה של דוד קדישא, לכן אמר הטיבות כי היה עם לבבך, פירוש פועל יוצא, הטיבות להקדושה שתהיה קיימת לעולמים בתכלית ההעלם. ולכך כתיב במלכים ט' והבית הזה יהיה עליון כל עובר עליו ישום ושרק כו' ולבית הזה, ובדברי הימים ב' ז' כתיב והבית הזה אשר היה עליון לכל עובר עליו ישום, הענין דכתובים ברוה"ק, ורוה"ק דרגא תתאה מנבואה כידוע, לכן בנביאים בדרגא עילאה כתיב והבית הזה יהיה עליון, שקדושתו קיימת אף בזמן שהוא חרב, וכל עובר עליו ישום כו' לא כן בכתובים דהוא דרגא תתאה דהוא באתגליא כתיב והבית הזה אשר היה עליון, פירוש ואינו עליון בקדושתו בעת חורבנו ודו"ק.
שאל רבBookmarkShareCopy